בס''ד | יום שישי | 19/01/2018 | ג׳ בשבט ה׳תשע״ח‎
מבזקים
דף הבית » בכותרות » הרב יוסף שוב הוכתר לרב קהילת ״אנשי ירושלים״

הרב יוסף שוב הוכתר לרב קהילת ״אנשי ירושלים״

במעמד חגיגי שהתקיים במוצאי שבת תזריע-מצורע, נחגג במעמד רבני העיר, סיום כתיבת נביא ספר מלכים בשילוב הכתרתו של הגאון ר' יוסף שוב שליט"א למו"צ קהילת אנשי ירושלים.

ההכתרה.

במעמד חגיגי שהתקיים במוצ"ש, הוכתר הרב יוסף שוב שליט"א לרב קהילת "אנשי ירושלים".

הגאון ר' יוסף שוב שליט"א נודע כמורה הוראה מובהק בעירנו ובמקומות נוספים, ואשר זכה לשמש עוד מצעירותו את גדולי פוסקי הדור, כמרנן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, גאב"ד אונגוואר בעל משנה הלכות, ועוד. כמו כן משמש כאחד מרבני קופת הצדקה "והחזקת בו״.

הרה"ג ר' שלמה מילר שליט"א, מרבני ישיבת כנסת יצחק, פתח את הערב בשבחה של קהילת "אנשי ירושלים", ובשבחו של הגאון הרב שוב.

המרא דאתרא שליט"א, הביא את דברי הרמב"ם בפרק שני – הפרק שנלמד השבת, שיש מצווה ללמד "לשון הקודש", והענין בזה כי כשיודעים את הלשון של האבות יש כאן חיבור למסורת של העברת התורה מאב לבן ומהרב לתלמיד. ולכן גם ראינו שהיו גדולי הדורות שהקפידו שצאצאיהם גם הם יידעו אידיש, כי בכך הם מתחברים לדורות היותר קדומים. כי כל חיבור לדור יותר קדום, עוצר את ההתדרדרות החמורה של הדורות. ומסופר על הרב מבריסק שנלחם בכל כוחו על תופעה מסויימת, וכאשר נשאל, הרי אין סיכוי שמאבקו זה יצליח? ענה הרב מבריסק, כי גם אם יצליח לעכב את התופעה בחצי שנה, הרי שיש לזה השפעה לדורי דורות, בכך שההתדרדרות תתעכב בחצי שנה!

וכאן שיבח המרא דאתרא את קהילת אנשי ירושלים, שנוסדה על שמירת מנהגי ירושלים מקדמת דנא, מנהגים שיסודם בהררי קודש, מתלמידי הגר"א הפרושים שעלו לירושלים ויסדו את הישוב האשכנזי בארץ הקודש. שחרדו לכל שינוי קטן במסורת התורה. וציין כי גם המו"צ שהכתירו היום, ידוע בחיבורו לדורות קודמים, בדביקותו בזקני הדור אלו החיים עמנו לאוי"ט ואלו שכבר הסתלקו מעמנו, כשהוא כרוך אחריהם לשמוע את דבריהם ושותה בצמא מתורתם.

לאחר מכן נשא דברים הגאון ר' אברהם יצחק ברזל, מראשי ישיבת מיר ברכפלד, שהביא את המשנה באבות "כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה… ומלבשתו ענוה וכו'", שהרב שוב הוא מאלו שזכו "לדברים הרבה", וחביבותו ונעימותו ידועים. כן שיבח את הקהילה "אנשי ירושלים" ואת רבה הרה"ג ר' משה קמינצקי שליט"א, והעלה על נס את הנעימות המיוחדת השוררת בה. והביא מעשה בבעל הדברי חיים, שמצאוהו בראש השנה לפני התקיעות כשהוא יושב ושוקע בספר "קצות החושן", ולתמיהת הרואים, אמר, אם אנו רוצים שהקב"ה ימלא כל משאלות לבנו, עלינו לפייסו ולרצותו, וזה עושים עם תורה, ואז ממילא ימלא את משאלותינו. וכך גם, כשאנו ממנים רב לקהילה, גורמים לריבוי של תורה וממילא לריצוי של הקב"ה.

הגאון ר' ישראל זיכרמן, רבה של אחוזת ברכפלד, הביא את שני הטעמים שנאמרו לכך שיום ט"ו באב הוא יום שמחה, משום שסיימו לחטוב עצים למערכה. הטעם האחד משום "גמרה של מצוה" והטעם השני משום שמאותו יום מרבים בתורה. ושני הטעמים הללו, הם גם סיבת השמחה כיום – "גמרה של תורה" – גמר כתיבת ספר מלכים, וגם ריבוי של תורה, בהכתרת הגאון הרב שוב למו"צ הקהילה.

לאחר מכן נשא דברים כ"ק האדמו"ר מאונגוור, שציין את דביקותו של הרב שוב בגדולי ירושלים ובאביו מרן הגאון בעל משנה הלכות זצוק"ל, שדלה והשקה מתורתו.

הגאון ר' משה מרדכי קארפ, רב הגבעה הצפונית, ציין בדבריו את החביבות המיוחדת שזכה לה הרב שוב ממרן פאר הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, אם לקבל חביבות ממרן הגרי"ש לא כל אחד זכה, על אחת כמה וכמה חביבות מיוחדת כמו שזכה לה הרב שוב, רק בודדים זכו לה. וכל זה מתוך שהכיר במעלותיו ובשימוש החכמים המופלג שלו. כן ציין את פעולותיו הכבירות ואת מעשי הצדקה שלו, כשהכל נעשה בהצנע לכת ובמאור פנים.

לאחר מכן הוגש כתב הרבנות לגאון הרב שוב, על ידי הגאון ר' משה מרדכי קארפ, כשעליו חתומים גדולי ישראל ורבני העיר, ובראשם הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, עוד.

עם הגשת כתב הרבנות פתח הקהל בשירת "ימים על ימי מלך תוסיף" נלהבת, כשכולם עוברים בסך לברך את מו"צ הקהילה בברכת "מזל טוב" ושיאריך ימים על ממלכתו.

פרקי חזנות השמיע החזן הנודע הרב ישראל פינס.

כן השתתפו במעמד, הרב הגאון ר' אליהו שוב אביו של הרב שוב, הרב הגאון ר' דוד אויערבאך חמיו של הרב שוב, הגאון ר' אליעזר טורק רב קהילת פרושים בברכפלד, הגאון ר' שמואל חיים דומב רב קהילת חניכי הישיבות הגבעה הדרומית ודיין בעירנו, הגאון רבי משה ריזל רב קהילת קצות החושן, הגאון רבי שמעון ליפשיץ רב קהילת חסדי אבות באחוזת ברכפלד, חברי קהילת אנשי ירושלים ומתפללי בית הכנסת, ועוד רבנים ומרביצי תורה.

בסוף הערב התפזרו המשתתפים כשהם מודים להרה"ג ר' משה קמינצקי שליט"א, על מסירותו לקימומו של בית הכנסת, והעמדתו על מתכונתו הרוחנית והגשמית, כמנהג אנשי ירושלים מאז.

  • Facebook
  • Google Plus
  • Twitter
  • Email
  • RSS
  • PDF
  • Print
טרוולאור מלונות זולים

השאר תגובה

הדוא"ל שלך לא יפורסם.שדות חובה מסומנים ב *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

טרוולאור מלונות זולים