מה עושה עיתונאי מברכפלד בבילעין ?

[דרוקר]

עושה עיתונאי חרדי בלב בילעין ?

אובאמה, ברוגז ברוגז לעולם!
שבתי בנדט, 26/09/2011
שיתוף: *-- AddThis Button BEGIN * ******* type="text/javascript" src="http://s7.addthis.com/js/250/addthis_widget.js#username=mnewscoil"> *-- AddThis Button END *

*-- שיתוף: שתפו בפייסבוק******* src="http://static.ak.fbcdn.net/connect.php/js/FB.Share" type="text/javascript">

*


בשעה שרוב עם ישראל צפה בטלוויזיה בנאומי נתניהו ואבו מאזן באו"ם, בכפרים הסמוכים למודיעין הגיע המתח לשיא • האכזבה מעמדת ארה"ב בלטה • ואנחנו הגענו כדי לראות מקרוב וגם הבאנו לבלעין הפתעה: עיתונאי חרדי ממודיעין עילית

כל העיניים היו נשואות ביום חמישי ושישי האחרונים לבניין האו"ם בניו יורק, בעקבות כוונת אבו מאזן לבקש הכרה בפלסטין כמדינה מן המניין. המתח של שני הצדדים נראה היטב כאשר ברחוב הפלסטיני התכוננו לעצרות שמחה או מחאה, תלוי בהתפתחויות, ובצד הישראלי כוחות הביטחון נפרשו בכל הגזרות כדי לשמור על הסדר והביטחון. לאחר נאומו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שהיה פרו ישראלי, הרחוב הפלסטיני הביע כעס ואכזבה והיה חשש שהאלימות תתפרץ.

"לא טעינו"

יום שישי בכפר הפלסטיני בבלעין. כמדי שבוע, הפלסטינים מתארגנים להפגנה הקבועה כנגד הגדר. מעבר להפגנה הרגילה, הכעס והציפייה לקראת נאומו של אבו מאזן גרמו למתח שהורגש בצורה משמעותית. הפעם אני מגיע לכפר יחד עם שכן של תושבי הכפר ממודיעין עילית, העיר שהפלסטינים מפגינים מידי שבוע כנגדה בטענה שחלק מאדמות הכפר נגזלו לטובתה.
מנחם קולדצקי, עיתונאי ממודיעין עלית המסקר בין השאר גם את ההפגנות, החליט לעבור צד ולראות איך הדברים נראים מהצד הפלסטיני. "עד לאחרונה ההפגנות לא נגעו אלינו כי זה היה רחוק. אבל מאז שהגדר הוזזה, כל תשומת הלב הופנתה למה שקורה שם, כי זה ממש קרוב לבית. תושבים רבים מגיעים ומשקיפים על ההפגנה מהשכונה ועל פעילות החיילים, שנמצאים ממש בצמוד לבתים שלנו. לקראת הזזת הגדר אני גם התרעתי שזה עלול להיות מסוכן, בטח אם תיפתח אינתיפאדה נוספת. בהפגנה הראשונה היתה לתושבים תחושה של פחד כי זה ממש מתחת לחלון שלנו".
השעה אחת ואנחנו עוד לא יודעים מה יעלה באו"ם בעקבות נאומיהם של אבו מאזן ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדקות האחרונות לפני תחילת הצעדה, הפלסטינים מתארים את תחושות הכעס והתסכול בעקבות נאומו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, כפי שמתאר מוחמד אבו חטיב מתושבי הכפר. "אנחנו מאוכזבים מהנאום של אובמה, הוא היה שגריר של ישראל, וזה לא יכול להיות שמי שלוקח צד יהיה במשא ומתן בין הצדדים. יש אכזבה ברחוב הפלסטיני מהעמדה של ארה"ב ומהטענה שלהם כאילו ישראל הם המסכנים והפלסטינים רוצים להרוג אותם. אנחנו מבקשים עצמאות כמו שמגיע לכל עם לחיות בעצמאות, אם הם לא רוצים לתת לנו, אז שנהיה במדינה אחת בשוויון זכויות מלא".

לאור ההתפתחויות, זאת לא היתה טעות לפנות לאו"ם באופן חד צדדי?
"לא, זאת לא היתה טעות והיו חייבים לפנות לאו"ם. זה חלק מהעשייה הבינלאומית, וזה חשוב מאוד. צריך לזכור שזה לאחר עשרים שנה של משא ומתן שבצד הישראלי כל הזמן מושכים ומושכים ויש ממשלה בישראל שלא רוצה להגיע להסכם. בעבר ראשי הממשלה שיחקו אותה טוב, כאילו הם מתאמצים אבל לא מגיעים, ועכשיו יש ממשלה שלא עושה כלום, אפילו לא בכאילו. כמה אנחנו יכולים לחכות, עוד מאה שנה? אנחנו רוצים זכויות כמו כל מדינה אחרת, עם ריבונות כמו שמגיע לכולם".

אם לא יאשרו באו"ם, מה יקרה?
"אנחנו נלך להליך משפטי כדי שיפעלו לאשר את ההכרה במדינה הפלסטינית. זה יחזור לאו"ם עד שזה יסתדר ויאשרו לנו את המדינה".

"אם יתקפו אותנו – נתקוף"

גם איברהים מבית סירא מצדד בהליכה לאו"ם: "ידענו שלא יקרה כלום, אבל טוב שהלכו, וכל העולם יודע על הבעיות שלנו. גם בטלוויזיה הישראלית הודו שראש הממשלה מבודד, ולאבו מאזן נתנו המון כבוד. נראה לי שזה עזר לנו מאוד שיבינו יותר טוב את הבעיות שלנו".
למרות ההסכמה הגורפת עם ההחלטה לגשת לאו"ם, בנושא התגובה ברחוב הפלסטיני יש קצת חילוקי דעות. איברהים, "צריך להמשיך אבל בלי אלימות כמו שהיה במדינות השכנות כמו מצרים. בסוף יהיו תוצאות, הכוח לא מוביל לכלום ולא עוזר בשום דבר".
מאהר, גם הוא מבית סירא: "גם אצלנו בבית סירא מרגישים שהוא עומד תמיד לצד ישראל ולא עושה חשבון לטובת הפלסטינים, ואנחנו מאוד מאוכזבים מזה. אנשים כועסים מאוד עליו ומבקשים שלא ישמעו לאמריקנים בכלל לשום דבר. אבל בכל זאת העם הפלסטיני לא רוצה אלימות, אלא רק הפגנות של שלום כמו שהרשות רוצה וגם פועלת כדי שלא תהיה אלימות כנגד הישראלים. ככה זה יהיה וכולם עומדים לצד אבו מאזן ומחכים שיחזור כדי להגיד לו את זה".
אבו חטיב חושב קצת אחרת: "ההחלטה של הממשלה היא שלא לפעול באלימות, אבל בשטח המתח הולך ומתגבר, ובגלל שיש לחץ על הפלסטינים אפילו לא לבקש את הזכויות שלהם, זה גורם לתסיסה גדולה".


שישי אחר הצהרים, בין בלעין למודיעין עילית. התמונה מדברת בעד עצמה (צילום: שבתי בנדט)

לאן זה יכול להוביל?
"עד עכשיו היינו בעד האמריקנים ואנחנו אפילו הרמנו דגלים אמריקניים בהפגנות. אחרי מה שהיה, זה לא יקרה יותר. אנחנו לא רוצים אלימות, אבל אם ההתנהגות של המתנחלים כמו אלימות ושריפת מסגדים ורכוש, מה שקוראים 'תג מחיר', תמשיך, אנחנו נגיב באלימות. אם לא יתקפו אותנו, אנחנו לא נעשה שום דבר, אבל אם יתקפו אותנו, אז אנחנו נענה ונתקוף בחזרה, זו זכותנו להגנה עצמית".
לשאלת העיתונאי החרדי מה בנוגע למודיעין עילית, עונה אבו חטיב, "לגבי מודיעין עילית אנחנו לא נלך ונעלה על הגדרות של העיר, למרות שהם גזלו לנו אדמות. אנחנו נמשיך להיאבק בדרכי שלום, ולא נשתמש באלימות או בנשק".

ההפגנה מתחילה, ובניגוד לפעמים הקודמות, עכשיו הדרך די ארוכה עד לגדר החדשה. כשהפלסטינים מגיעים לגדר, אנו רואים כבר את חיילי צה"ל מהצד השני בהיכון כדי לתת מענה לכל תרחיש. מספר פלסטינים מצמידים את דגל ארה"ב לגדר ושורפים אותו, ולאחר שהרוח מכבה את האש, הם קורעים אותו ודורכים עליו לאות מחאה נגד המדיניות של אובמה. לאחר מספר דקות מספר פלסטינים מתחילים לטלטל את גדר התייל, וזה האות לחיילים להתחיל לירות גז מדמיע. עשרות המפגינים רצים אחורה במהירות בניסיון למזער את הנזק, ולאחר שנרגעים מתחושת הצריבה והמחנק, חוזרים בחזרה. התסריט ממשיך כך מספר פעמים ואנחנו עוזבים את המקום.

כך יעשה לחרדי?
בדרך אני בודק עם קולדצקי איך זה מרגיש מהצד השני. "הגעתי להפגנה תוך כדי חשש, וזה לא היה פשוט. ברור שהם התייחסו אלי אחרת כי אני עיתונאי, ולא נראה לי שאם תושב אחר ממודיעין עילית היה מגיע, היו מתנהגים אליו באותה צורה. אבל ההתרשמות שלי היא שסך הכל מדובר בעוד הפגנה, ולא נראה כל כך שיש ממה לפחד. בנוסף אני חייב לציין שנראה שזו יותר הפגנה של אנרכיסטים והם היו הרוב בה, היא לא תופסת את רוב תושבי הכפר. חשבתי שיהיו עימותים בעקבות מה שקורה באו"ם, אבל התברר שלא כך וסך הכל רובם רוצים את הפרנסה שלהם ולא מעניין אותם הקמת מדינה או לא הקמת מדינה וככה זה נראה גם בהפגנה. המסקנה שלי שהפיגועים שהיו פעם לא יחזרו, הצעירים שלהם מעוניינים יותר לחיות ואפילו לבלות, ולא להילחם כמו שהיה פעם". אנחנו מתקרבים למכונית ולידנו עובר כלי רכב פלסטיני הנהוג על ידי אחד מצעירי מהכפר. להפתעתנו מהמכונית בוקע בקולי קולות השיר "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד" של אייל גולן, והצעיר מחייך אלינו חיוך רחב. אולי קולדצקי צודק.

[תושב10]

מברוק

[מנהל ראשי]

מס' הודעות נמחקו בנושא זה עקב פגיעה באנשים יקרים.

אבקש לשמור על שפה מכובדת וללא ירידה לפסים אישיים.

אנא שמרו על רמת הפורום למען כולנו.

[חיים רוקח]

האם זה לא כתב הנייעס במקומוני מודיעין עלית האברך קולדצקי ממודיעין עלית?
תקנו אותי